סלבה שובין הוא דמות מעוררת השראה. הוא עלה לארץ בגיל עשר וגדל באשקלון. לדבריו, ילדותו הייתה רגילה- הורים שעבדו קשה וסביבה סטנדרטית, אך מה שהפך אותו למיוחד הוא הדרך שבה ניצל את המשאבים שהיו לו: הוא למד ועבד קשה בבית הספר, תוך כדי שילוב חיים חברתיים וספורט. "בסוף, מה שלא מספיקים או לא עושים טוב בבית ספר, תמיד אפשר להשלים אחר כך. זה לא סוף העולם אם בבית הספר לא עושים הכל מושלם", הוא מסביר. בשלב מאוחר יותר בתיכון הוא הרגיע קצת את הקצב והתחיל ליהנות יותר מחייו כנער, מבלי להתפשר על
