בין המבחנה לחיים: סיפורה של פרופ׳ שירה אדר על התמדה, משפחה והגשמה
מסע של חוקרת גנטיקה שלא ויתרה, גם כשהדרך זימנה לה מכשולים. סיפור שמוכיח שהצלחה אמיתית נבנית גם מהרגעים הקטנים בבית.
צילום: כדיה לוי
רגע אחד שמשנה הכול
יש רגעים שבהם שנים של עבודה מתנקזות לרגע מרגש אחד. עבור פרופ' שירה אדר, חוקרת גנטיקה באוניברסיטה העברית, הרגע הזה הגיע כשהיא נכנסה למעבדה חדשה וריקה והבינה: "אני בבית".
שירה היא לא רק חוקרת פורצת דרך, אלא גם אישה שמצליחה לשלב בין עולם מדעי תובעני לבין חיי משפחה. הסיפור שלה ראוי בעיני לשמש השראה עבורנו כי הוא מציג את הדרך האותנטית שלה להצלחה – כזו שמתגברים בה על בקשיים ולא רק מתהדרים בהישגים.
בית שמגדל חלומות
שירה גדלה בסביבה שבה קריירה ומשפחה הלכו יד ביד. אמה, עורכת דין מוצלחת, הראתה לה שאפשר לשלב בין חיי משפחה לבין עולם הקריירה, ואביה, איש אקדמיה, חשף אותה לחשיבה מחקרית כבר מגיל צעיר. "גדלתי בידיעה שאפשר גם וגם", היא מספרת בשיחה שלנו.
התמיכה שקיבלה מהוריה ומהמנחים המקצועיים שלה לאורך השנים, חיזקה את הביטחון שלה והובילה אותה להמשיך במסלול האקדמי.
ליפול, לקום, ולהאמין בעצמך
הדרך של שירה לא הייתה קלה. שנים של לימודים ומחקר כללו גם לא מעט כישלונות. כך למשל היא משתפת כי במהלך הפוסט-דוקטורט שלה, במעבדה לצד חוקרים גדולים ומהחשובים בעולם, היא ראתה שגם המדענים הגדולים ביותר נכשלים שוב ושוב.
בתחילת דרכה היה רגע משמעותי: היא הצליחה להציע פתרון לבעיה מורכבת, כזה שאפילו הממונה עליה לא חשב עליו. זה היה רגע שבו הבינה בפעם הראשונה שיש לה כשרון בעולם המדע, ואת מקומה הטבעי בו.
ולא רק הקריירה מזמנת לשירה אתגרים, אלא גם ההורות. היא מדגישה שהשותפות הטובה עם בן זוגה היא שאפשרה לה להצליח בשני העולמות. ובתוך כל העומס, היא מוצאת משמעות דווקא ברגעים הקטנים – בצחוק של הבנות שלה או בארוחה משפחתית פשוטה. אלה דברים שממלאים אותה באושר טהור.
צילום: כדיה לוי
לעצור ולהעריך את הדרך
במהלך השיחה שלנו, שירה סיפרה כי היא מאמינה שלא רק ההצלחות הגדולות חשובות, אלא גם היכולת לעצור ולהעריך את מה שיש. או כמו שהיא הגדירה זאת: "חשוב לעצור ולשאול – ממה אני מרוצה בחיים שלי?". היא מזכירה שכישלונות הם חלק בלתי נפרד מהדרך, ושדווקא מהם מגיעה הצמיחה האמיתית. המסר שלה ברור: לא רק היעד חשוב, אלא גם הדרך – והרגעים הקטנים שמעניקים לה משמעות.
תגובות