ממקום של חלומות ברורים למציאות שבחרה בעצמה

איריס קצמן גדלה בבית שבו העתיד כמעט הוחלט מראש: היא הולכת להיות רופאה. אבל כשהבינה שזה לא מתאים לה, היא בחרה לשנות כיוון. היום היא מפתחת טכנולוגיות רפואיות שמצילות חיים בדרך שמתאימה לה באמת

כששומעים על מישהי שעובדת בפיתוח מכשור רפואי שמטפל בלב, קל לדמיין רופאה בבית חולים. אבל הסיפור שלה שונה. היא לא לובשת חלוק לבן ולא עומדת בחדר ניתוח, ובכל זאת- העבודה שלה משפיעה על חיי אדם מדי יום.

הדרך של איריס לא הייתה מתוכננת מראש, היא התחילה דווקא ברגע שבו הבינה שהחלום הישן כבר לא מתאים לה. היא גדלה ברמלה של שנות ה־90, בשכונת עולים של משפחות שהגיעו מברית המועצות והתחילו חיים חדשים בארץ. בבית שלה היה ברור מהו המסלול הנכון: רפואה.

"ההורים שלי מאוד רצו שאהיה רופאה" היא מספרת. "זה נחשב מקצוע יציב ומכובד, והיה ברור שזה העתיד שאני אמורה לכוון אליו".

בתיכון היא אכן הייתה בכיוון הזה. הצטיינה בביולוגיה, והמורים ראו בה מועמדת טבעית ללימודי רפואה. אבל בשלב מסוים גילתה משהו ששינה את הכול: היא מפחדת מדם. זו הייתה נקודת מפנה. במקום להמשיך במסלול שסומן לה, היא בחרה לעצור ולחשוב מחדש.

"ניסיתי לשכנע את עצמי שזה יעבור", היא מספרת, "אבל הבנתי שאני לא מסוגלת לראות את עצמי עובדת בבית חולים".

להשפיע בלי חלוק לבן

בצה"ל שירתה איריס כמאבחנת מדעי ההתנהגות. במסגרת התפקיד מיינה מועמדים לתפקידים שונים, כולל יחידות מובחרות. השירות חשף אותה לעולמות חדשים ולחשיבות ההחלטות בגיל צעיר. "ראיתי צעירים שלא השקיעו במבחנים, בלי להבין כמה זה משמעותי, שם הבנתי כמה חשוב להכיר את האפשרויות שיש".

לאחר השחרור חיפשה תחום שישלב בין רפואה למדעים מדויקים, וכך הגיעה להנדסה ביורפואית באוניברסיטת בן גוריון. הלימודים היו מאתגרים וכללו מתמטיקה ופיזיקה ברמה גבוהה, אך היא הרגישה שמצאה מקום שמתאים לה.

בהמשך השתלבה איריס בחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, שם עסקה בפיתוח קטטרים לטיפול בהפרעות קצב לב באמצעות אולטרסאונד. זו טכנולוגיה שמפחיתה שימוש בקרינה מסוכנת ומשפרת את בטיחות המטופלים" .זו תחושה מיוחדת לדעת שהעבודה שלך באמת משפיעה על אנשים", היא אומרת.

כשדברים לא מסתדרים

הדרך שלה לא הייתה קו ישר. איריס נאלצה להתמודד עם המון ציפיות מהבית, שינוי כיוון ותחום שבו לא תמיד היה לה מודל לחיקוי. גם המעבר מלימודים לעבודה אמיתית דרש הסתגלות. "בלימודים את לומדת למבחן", היא מסבירה, "אבל בעבודה את מבינה שיש אחריות אמיתית". עם הזמן היא למדה לסמוך על הבחירות שלה ולהבין שלא חייבים ללכת במסלול הברור מאליו כדי להצליח.

להקשיב ללב ולתשוקה

היום היא כבר חושבת קדימה ורוצה בעתיד ללוות ולהדריך צעירות שמעוניינות להשתלב בתחומים טכנולוגיים. מבחינתה, המסר פשוט:" לא צריך לפחד לשנות כיוון. אם משהו לא מרגיש נכון, מותר לעצור ולחשוב מחדש. העיקר לבחור בתחום שמעורר עניין אמיתי. הסיפור של איריס מוכיח שלפעמים החלום לא מתגשם בדיוק כמו שדמיינו – אבל דווקא השינוי מוביל למקום שמתאים יותר.